אבחון ע"פ תמונת לשון

אפשרות נוספת להבין מה מצבו של אדם (גם פיזי וגם נפשי) על סמך מראה הלשון שלו.

שיטה זו משמשת הרבה תרבויות עתיקות מהמזרח הרחוק כבר אלפי שנים.

בעבר לא היו את כל כלי האבחון העומדים לרשותנו וחכמים קדומים השכילו להבין כי ניתן לאבחן בעיות פנימיות מהסתכלות על הלשון שהיא איבר פנימי/חיצוני.

על מה מסתכלים?

בהגיענו לאבחן על סמך תמונת לשון נתרשם מ:

צבע, רמת הלחות, עובי וגודל הלשון, אם היא יציבה או לא – טונוס

מיקומה (באמצע או עם סטיה לאחד הצדדים)

נראה אם יש חריצים על הלשון עומקם ומיקומם, כתמים, חיפויים, שקעים, נקודות אדומות וסימני שיניים.

נבחן גם את תחתית הלשון ששם ניתן לראות את הוורידים המובילים דם ללשון.

בנוסף, אנו מחלקים את הלשון לשלושה חלקים עיקריים ומקבילים אותם לגוף כולו,

הכוונה היא :

1. שהחלק הפנימי של הלשון יבטא את מצבם של האיברים התחתונים של גופנו כמו מע' השתן, כליות, אברי הרבייה מעי גס וחלקו של המעי הדק.

2. החלק האמצעי יבטא את האיברים המרכזיים שהם: קיבה, טחול, כבד, כיס מרה וחלק מהמעי הדק

ו3. החלק הקדמי ביותר (החיצוני) יבטא את מצבם של הריאות הלב והראש.

אז מס' טיפים כלליים להסתכלות על הלשון:

לשון בריאה צריכה להיראות עם צבע ורוד חיוני ולא חיוור עם רמת לחות תקינה ולא עודפת, עם חיפוי עדין ושקוף, ללא חריצים שקעים, כתמים או סימני שיניים.

אבל אנחנו לא מושלמים ולכל אחד ניתן יהיה לראות משהו על הלשון.

בזמן מחלה כמו שפעת/ התקררות נראה חיפוי על הלשון שיכול להיות לבן או צהבהב, חיפוי יצביע על עודף לחות בגוף, לאחר ההחלמה החיפוי יעלם ברובו.

באזור הפנימי של הלשון באופן טבעי נראה יותר חיפוי מאשר בשאר אזורי הלשון, זה האזור של הנוזלים בגוף (שלפוחית השתן).

חיוורון של הלשון עלול להצביע על אנמיה וחוסר דם.

גוון כחלחל יצביע על קור בגוף וחוסר זרימת דם.

שקעים/חריצים/כתמים יצביעו על משהו לא תקין באזור שהוא יופיע.

לשון עבה ורחבה תצביע על עודף לחות בגוף (כמבנה זה יכול להיות ביטוי של משקל עודף, עודף כולסטרול, תזונה רוויה בסוכרים ועוד)